מדוע מדינות כמו איראן ורוסיה חוסמות את הטלגרם?

בעוד שלטונות איראן ורוסיה חוסמים את טלגרם, בישראל גם ראש הממשלה משתמש באפליקציה. מה ההבדל בין המדינות הללו? בכתבה שלפניכם.

בחודשים האחרונים שמענו על חסימות של אפליקציית המסרים המידיים טלגרם על ידי השלטונות הרוסים והשלטונות האירניים. נשאלת השאלה: מדוע המדינות האלה בוחרות לחסום את האפליקציה?

טלגרם הושקה בשנת 2013 על ידי האחים ניקולאי ופאוול דורוב, מתוך מטרה לייצר יישום מסרים מידיים השם דגש על פרטיות המשתמשים. התוכנה מספקת אופציה לצ'אט סודי בו המסרים מוצפנים לחלוטין וכן קבוצות וערוצי שיחה המוניים.

שתי הפונקציות האלה, הצפנת הנתונים והאפשרות לנהל ערוצי שיח המוניים הם מה שעיצבן כל כך את השלטונות הרוסים והאיראניים וגרם להם לחסום את טלגרם.

איראן חוסמת את טלגרם

אנחנו לא צריכים להכיר לכם איראן, המדינה שמאיימת להשמיד אותנו בעזרת הגרעין שהיא מפתחת, או לא מפתחת, תלוי את מי שואלים. המשטר האיראני הוא לא בדיוק דמוקרטיה מערבית קלאסית, והתושבים שם נאלצים לסבול מכל מיני גזרות. כך לדוגמה, רק לאחרונה החלו להתיר לנשים להגיע לצפות במשחקי כדורגל באצטדיון. יחד עם זאת, הציבור האיראני כן נחשף לתכנים מערביים שונים, וקיימת התנגשות בין מה שהשלטונות מנסים להנחיל לבין מה שהתושבים רוצים.

וכאשר לאזרחים לא טוב, הם מנסים לארגן מחאה חברתית. הרשתות החברתיות השונות שפרצו לחיינו בסערה הם אמצעי מצוין לארגון מחאות. אתם בטח זוכרים את האביב הערבי, במהלכו התרחשו מרידות נגד המשטר במדינות ערביות רבות. מומחים מסבירים שאחד הדברים שעודדו ואיפשרו את המחאות היו האינטרנט והרשתות החברתיות.

הרשתות החברתיות איפשרו את המחאה בשני אופנים. ברמה הפרקטית, הם איפשרו לארגן ולהודיע על יוזמות שונות. כך לדוגמה, אם אתה מארגן הפגנה מסוימת במיקום מסוים בתאריך כלשהו, קל יותר להודיע לכולם דרך הטלגרם.

אבל זה לא רק הפונקציונליות, אלא גם ברמה החברתית. כאשר האזרחים נמצאים בקשר עם אזרחים במקומות אחרים, קל להם לשמוע את המרמור. כאשר כל אזרח נאנק תחת עול השלטון, הוא סובל לבדו, אבל כאשר אפשר לדבר זה עם זה, גם עם אנשים מרוחקים, יותר אנשים מרגישים שהמצב קשה. כך נוצרת התארגנות.

המשטר האיראני הבין שטלגרם מהווה בעיה עבורו, לכן הוא החליט לחסום את האפליקציה משימוש במדינה. האפליקציה הפופולרית, בה משתמשים כ-40 מיליון איראנים, נחסמה לראשונה בדצמבר האחרון, בעקבות השימוש בה על ידי מארגני ההפגנות. אלה היו ההפגנות הגדולות במדינה מאז 2009 ונהרגו במהלכן 25 אזרחים ונעצרו 5000. אחרי החסימה בדצמבר, המשיכו האיראנים להשתמש בטלגרם באמצעות VPN ושרתי פרוקסי, אולם הממשל ממשיך להילחם באפליקציה והודיע שימצא דרכים נוספות לחסום אותה.

זו לא הרשת החברתית היחידה שחוסם המשטר האיראני, כאשר גם פייסבוק וטוויטר חסומות במדינה. חלק מהאזרחים עוקפים את החסימות וחלק משתמשים בחלופות מקומיות.

החסימה ברוסיה

החסימה באיראן נובעת בעיקר מהחשש מקיום הפגנות והתארגנות המונית, אולם מושפעת גם מרמת ההצפנה הגבוהה של טלגרם – שלא מאפשרת לממשל לקבל את המידע שנשלח בה. העניין הזה, ההצפנה, היא בדיוק העניין שהעלה את חמתם של השלטונות הרוסים וגרם להם להתחיל לחסום את טלגרם.

ב-2016 דרש הנשיא פוטין משירותי הצ'ט במדינה למסור את מפתחות ההצפנה שלהם לידי מערכת הביטחון, זאת כדי שיוכלו למנוע התאגנויות לטרור. גם טלגרם נדרשה למסור את מפתחות ההצפנה, אלא שהם סירבו לשתף פעולה ולכן נתבעו על ידי הרשויות.

טלגרם הפסידה במשפט, ונדרשה לשלם 14 אלף דולר כקנס. גם בערעור בבית המשפט העליון רשמה החברה הפסד, אולם היא עדיין לא הייתה מוכנה למוסר את המפתחות. פבל דורוב, המייסד של טלגרם מסר בתגובה בטוויטר שהאיומים לחסום את טלגרם אם לא תמסור מידע פרטי לא ישאו פרי. לדבריו, טלגרם תמשיך לייצג חופש ופרטיות.

ומה קורה בישראל?

בעוד מדינות כמו רוסיה ואיראן חוסמות את טלגרם ולא מאפשרות לאזרחיהן חופש פעולה, בישראל המצב שונה בתכלית. לא רק שאף אחד לא חשב על חסימה של האפליקציות האלה, אלא שראש הממשלה בנימין נתניהו מחזיק ערוץ טלגרם משלו. ביבי נתניהו ראש הממשלה מרבה לתקוף את התקשורת על שהיא משדרת פייק ניוז, וכדי להתגבר על כך הוא מרבה להשתמש באמצעי תקשורת חדשים כמו פייסבוק ולאחרונה גם טלגרם.

בערוץ הטלגרם של ביבי תמצאו הודעות לציבור, בלי שהן עוברות סינון של התקשורת הישראלית. לביבי יש כיום 11,043 עוקבים בטלגרם, אלה מקבלים את הודעותיו באופן ישיר, אולם לא יכולים להגיב כיוון שזהו ערוץ טלגרם. אם ברצונכם להגיב לראש הממשלה יהיה עליכם להשתמש בטוויטר או בפייסבוק.